על פי גיליון פינחס תשי"ח, מקטע א
מדוע לא הוזכרה בפרשתנו תפילת משה לדחיית הגזרה על אי-כניסתו לארץ ? מדוע הוזכרה תפילה זו רק בדברים פרק ג', כ"ג-כ"ז?

מדוע לא הוזכרה בפרשתנו תפילת משה לדחיית הגזרה על אי-כניסתו לארץ ? מדוע הוזכרה תפילה זו רק בדברים פרק ג', כ"ג-כ"ז?
אני סבורה שבפרשת פינחס מדובר לא על נושא דחיית תפילת משה ולא על מי המריבה שמטעמם נמנעה הכניסה ממשה ואהרן לארץ.
בפרשת פינחס בסך הכל מדובר על בנות צלפחד שאחרי שהקב"ה אמר למשה תן נחלת צלפחד לבנותיו, אמר משה הגיע זמן שאתבע חלקי שבניי ירשוני (כך מופיע ברש"י ואיני זוכרת בדיוק באיזה פסוק בפרשה), ואז אמר לו הקב"ה שלא כן אלא תלמידך ימשיך בהנהגת העם אחרי מותך.
אם תעקוב אחר הפסוקים תראה שכן הוא כמו שכתבתי.
אחרי סיפור בנות צלפחד יש בפרשה את הר העברים, ואחרי זה את בקשת משה יפקוד ה' איש על העדה אשר יצא ואשר יבוא לפניהם.
סיפור מי המריבה ותפילת משה להכנס לארץ, אין כאן מקומה.
אגב, אני מחכימה מאד מהשיעורים והעלונים שכאן, ואולי תמצא גם אתה תשובה לשאלתך כאן : http://parashatshavua.blogspot.com/
למה אין תשובה?
תרשו לי לנסות...
הנושא של פרק כ"ז בפרשתנו הוא ירושת הארץ. הפרק פותח בסיפורן של בנות צלפחד וחותם במינוי מנהיג חדש שיוביל את עם ישראל לכיבוש ארצו, ובעצם כל הפרק הוא הכנות אחרונות לכניסה לארץ. הפסוקים המבשרים על כך שמשה לא ייכנס לארץ מהווים חוליית קישור ואינם עומדים במרכזו של הפרק. בנוסף לכך, הפסוקים בפרשתנו מתמקדים בנארטיב הלאומי ולפיכך גם מתעלמים מסיפורו האישי של משה.
לעומת זאת בספר דברים האירוע מסופר מנקודת מבטו של משה (כחלק מהנאום הארוך שלו) וממילא מודגש בו ההיבט הטראגי האישי..