המערכת
"אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם"
לדעת מרדכי מרטין בובר בחרה התורה כאן במילה "מסכנות" (ולא "עוני" או "צער" או כדומה) כדי לעורר אסוציאציה ממקום אחר ולעורר בנו על ידי זה רגש הכרת טובה לחסדי ה'.
מהו ה"מקום האחר" בתורה המועלה בזיכרון על ידי מילה נדירה זו של "מסכנות"?
 |
א', 17/08/2008 - 12:05 |
במסכנות= בהקצבה. דהיינו ארץ שתאכל בה כאוות נפשך. בהיותם במדבר קבלו בנ"י את המן (שכונה לא אחת בשם "לחם") בהקצבה , עומר לגולגולת. עומר זה כבדרך נס הזין את הגדול והקטן. ידע הקב"ה את שהקציב. דא עקא שבבואם לארץ כאמור יכולים בנ"י לאכול ללא הגבלה וזהו מקור כל התחלואים כשהאדם אינו יודע היכן לעצור.
מכאן, שדווקא כאן בארץ ידעו להעריך את הטוב שהשפיע להם הקב"ה שם במדבר במשך 40 שנה בהקציבו להם את הכמות המדויקת הנדרשת לחיותם אך גם לבריאותם.
בנימין
מן הסתם את בנייתם "ערי מסכנות לפרעה, את פיתום ואת רעמסס"
אפילו שאנחנו עדיין מחפשים את הברזל והנחושת...
אפשר לשאול את עצמנו האם המילה מסכנוּת אצלנו והמילה "ערי מסכנות" הם באמת מאותו שורש, והאם זה משורש "סוכן" (שאולי קשור במחסנים או באוצרות כמו שאומרים חלק מן המפרשים) או שזה משורש "מסכן". ואולי בספר שמות זה אוצרות, ובדברים זה מלשון מסכן, וה"טריק" האומנותי הוא רק באסוציאציה שהמילים האלה מעוררות אחת אל השניה.
מדבריך משתמע שדרשתו של בובר מתבססת על טעות בהבנת המילה "מסכנות". הוא סבר שמשמעות המילה היא "אומללות" בעוד שהמשמעות הנכונה היא: "אחסון". אגב, אולי בכלל יש קשר גם בין הפועל לאחסן (=לשים במחסן) לשורש ס.כ.ן ?
בספר איוב פרק כ"ב אליפז התימני עושה שימוש כפול בשורש ס.כ.ן. כלומר, הוא משחק שני מובנים שונים של המילה "יסכן" ורש"י שם מבאר מהן שתי המשמעויות... (ראו קישור: http://kodesh.snunit.k12.il/comment/t2722_2.htm).
מכל דיון הנ"ל, ומעיון גם במילון אבן שושן אפשר להגיע למסקנה שלשרש ס.כ.נ. יש מספר מובנים:
כפי שרואים - אפשר לבחור לפסוק שלנו יותר מפירוש אחד למילים "לא במסכנות תאכל בה לחם".
רחל