בניגוד למה שנכתב באחת התשובות הקודמות, שמרבית התשובות שנעלה בדעתנו יהיו לא מוצלחות, הרי נדמה לי שמצאתי תשובה מוצלחת:

אמי למדה בזמנו אצל נחמה, ולימדה אותי את הגישה של נחמה שצריך ללמוד תורה עם ספר פתוח, לכן פתחתי את הספר (hard copy), ונדמה לי שמצאתי רעיון:

נעיין בפסוקים שבהם מוזכרת השמחה בהקשר של שבועות ושל סוכות:

דברים פרק טז

(י) וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַידֹוָד אֱלֹהֶיךָ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ:

(יא) וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם:

דברים פרק טז

(יג) חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ:

(יד) וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ:

גם בשבועות וגם בפסח השמחה מוזכרת בהקשר של השתתפות חלשי החברה בשמחה.  ספורנו עומד על כך ש"הגר והיתום והאלמנה" שבשבועות (פסוק יא) "ישמחו בחג הקציר בלקט ופאה המצויים בקציר", ובסוכות (פסוק יד)  הם "ישמחו בפרט ועוללות ומתנות פירות האילן".

כלומר אפשר לומר שהתשובה הנובעת מתוך הפרק היא:

השמחה הראויה היא שמחה הכוללת את החלשים, אחרי שקיבלו את מתנות העניים.  בפסח הם עדיין לא קיבלו את המתנות שאנו מצווים לתת להם, לכן לא מוזכרת שמחה בפסח.

האין זאת תשובה סבירה?

יהודה