הקדמונים כולם התקשו בפרשת נביא השקר שנראה כאילו ירמיהו י"ח סותר אותה.
מהי הסתירה, וכיצד ניתן ליישבה על פי הרמב"ן ויקרא י' ג', ד"ה הוא הדבר אשר דבר ה'?

הקדמונים כולם התקשו בפרשת נביא השקר שנראה כאילו ירמיהו י"ח סותר אותה.
מהי הסתירה, וכיצד ניתן ליישבה על פי הרמב"ן ויקרא י' ג', ד"ה הוא הדבר אשר דבר ה'?
עד ששואלים מה יקרה אם דברי הנביא לא מתקיימים - השאלה היא מה באמת קורה אם דברי נביא השקר כן מתקיימים ? (כמו שהאריכה לפרט שולה בתגובתה) השאלה מתחדדת לאור העובדה שפס' אלו באים לאחר שהתורה אומרת לא לפנות למעוננים וכד' כשעל פניו האיסור (לפחות לפי הרמב"ן ועוד) הוא לא בגלל שהדברים שהם אומרים לא יתקיימו אלה להפך למרות שיתכן שהם יתקיימו יש איסור לפנות אליהם .
ולכן אולי אפשר לפרש את הפסוקים בהתאם לדברי הרמב"ן שאכן דבר ה' הכוונה למחשבותיו דרכיו וכדו' :
אֲשֶׁר יְדַבֵּר הַנָּבִיא בְּשֵׁם יְהוָה, וְלֹא-יִהְיֶה הַדָּבָר וְלֹא יָבֹא-(הכוונה כאן היא שלא יתכן שאלו הם מחשבות ה' או רצונות ה' לפי היכרותינו והבנתנו -כאילו אמר לא יתכן הדבר ולא יבוא בחשבון )-הוּא הַדָּבָר, אֲשֶׁר לֹא-דִבְּרוֹ יְהוָה:
הפס' כאן רוצים ללמד אותנו שיש רעיון מרכזי והיגיון כללי בדברי התורה שמבוססים כמדרגה על גבי מוסר אנושי -ואם יבוא מישהו ויגיד דברים שאינם מסתדרים ואינם הגיוניים -לא נסמוך עליו . אם זה לא נשמע כמו דברי ה' זה אכן לא דברי ה'!
ארז לוזון .
תשובת הקב"ה לשאלת בנ"י בדבר נביא השקר פשוטה לכאורה. אם נבואת הנביא לא תתגשם הרי שהוא נביא שקר.
לעומת זאת מדברי ד' לירמיהו עולה שאין ודאות מוחלטת בהתגשמות הנבואה והדבר תלוי מאד בהתנהגות העם / הקבוצה עליהם נאמרה הנבואה. יוצא אפוא שאין קשר ישיר וחד משמעי בין התגשמות או אי התגשמות הנבואה לבין הגדרת הנביא כנביא שקר.
הרמב"ן מפרש שעצם השמוש במלה "דבר" (שנעשה רבות בשני הענינים) איננו בהכרח הפרוש הפשטני של המלה. מבחינת הקב"ה השמוש במלה זו כולל גם אופני חשיבה של הקב"ה ומן הסתם עוד בטרם הועברו אל הנביא. כנראה שהנבואה שתמסר בפועל לא תשתנה.
כך אני מניח מוסרת הסתירה הנ"ל, למרות שבענין יונה והעיר נינוה הנבואה שונתה בגין החזרה בתשובה , למרות שכבר נאמרה
בנימין
אני וכולנו חיים כיום כנביאי שקר כיום השקר ניהיה דבר שתובע מכולנו להרגיש שונים שיש בגופינו יצר שאותו אנחנו מכירים משעימום מעוני מכל מה שאנחנו אומרים הדברים נתפסים למציאות נולד אדם ותורה נכתבה לו כמפה להעביר חיים לפי בחירה כל בחירה היא על פי מחשבה ודיבור ומכאן הכל מה שמדברים אין בו שקר דיבור הוא הולדה של מילים שמסתובבות בעולם בתוך תדרים והם מבויטים כפי שהוגדרו ממחשבה או מדיבור אנחנו אחריים לאסונות ולמחלות וקלסנו והבאנו אסונות הפה נועד למילים טובות ומילים רעות מביאות אותנו לחרטה בגלל ארס במחשבה או במילים המתיקו את ספתותכם בטוב למען עולם במקומו יפרח לידה של מחשבה שיש בה שמחה כלפי אחר היא זו שתגמל לך מילה היא תדר שלא משתחררת מהקרומוזונים
השאלה השבועית עוסקת בסתירה בין פרשתנו ובין הכתוב בירמיהו. התשובה לזה ניתנת על ידי בנימין, ואולי יתכנו תשובות נוספות. אולם נראה לי שהשאלה הזאת נוגעת במספר שאלות עקרוניות חשובות:
הגיליונות מטפלים בשאלות אלה ובאחרות הנוגעות בהן במספר מקומות (חיפשתי לפי נביא שקר, ועוד).
אני מנסה כאן לטפל רק בשאלה ג הנ"ל, וגם זה תופס הרבה מקום:
לגבי השאלה איך בכלל יתכן שנביא שקר יביא אותות שיתקיימו מצאתי שגיליון ראה תשח עוסק בכך, כלשונו של אברבנאל: אם הוא נביא שקר - איך יצאו מופתיו לפועל?
בגיליון ראה תשח מובאות דעות שונות בעניין מופתיו של נביא השקר:
למרות שיש כאן מקורות רבים - נראה לי שאפשר לראות כאן בעיקרו של דבר 2-3 כיווני מחשבה לתשובה:
שולה