אני מתקשה מאוד בפירושו של רש"י לויקרא, כו, פסוק 9. כפי שהציגה נחמה לייבוביץ' את השאלה - מדוע לא פירש כאן רש"י כמו שפירש "פרו ורבו" בבראשית א' 22? אני מבין את דברי הספרא כי המילה "אתכם" מפרידה לעניינים שונים, אבל איך הגיע רש"י ל"הרביתי אתכם" = "בקומה זקופה"?

לרשימת הנושאים בקבוצת הדיון:

ראשית, ברור כי לא על רש"י קושייתך, כי אם על מדרש תורת כהנים, הספרא (ממנו לקח רש"י את התשובה לקושי, כפי שהוא עושה פעמים רבות ובפרט במקרה של ייתור מילים בפסוקים).
אמנם במקרים של כפילות-מיותרת-לכאורה בפסוקים בד"כ חז"ל פירשו את הייתור על דרך הקרבה הלשונית, אך פעמים שקשה לזהות דמיון לשוני בין המילים הנדרשות ובין ענין הנלמד מהן, ואפשר שכך הדבר בדרשה שלפנינו.
אכן שאלה יפה מה באמת הקשר בין הרביתי אתכם לקומה זקופה ? ויותר מזה מה זה בכלל "קומה זקופה"?
אני יכול להעלות השערה שאולי הספרא מפרש את המילה הרביתי לא מלשון ריבוי אלה מלשון רבנות\ריבונות ולכן קומה זקופה .
אני רק לא בטוח שהמילים רבנות או ריבונות הם מילים שבכלל היו בשימוש בתקופת המקרא... ואולי זה בכלל לא משנה לספרא?
שבוע טוב,
התמיהה מדוע בפסוק הזה רשי אינו מפרש כמו פרו ורבו, ששניהם עוסקים בריבוי הטבעי, עלתה ונדונה כבר לפנינו, ועמדו עליה מפרשי רשי: אחד מהם עונה כמו שארז ענה, שהסיבה היא המילה אתכם: מכיוון שלא כתוב והפריתי והרביתי אתכם סימן שמדובר כאן בשני עניינים שונים. אולם אז הוא שואל את השאלה מדוע רשי אינו מפרש כך אצל ישמעאל, שעליו כתוב (בראשית יז 20) והפריתי אותו והרביתי אותו, ומתרץ ששם המילה "אותו" באה למעט את בני קטורה, כלומר רק אותו הוא יפרה וירבה. והרא"ם עונה על שאלתו השנייה של ארז, לגבי הקשר של "והרביתי" לקומה זקופה - "ודאי מלשון התרברבות, הוא דהיינו בקומה זקופה".
אפשר לנסות גם תשובה נוספת: בפסוק שלנו יש 4 צלעות (ופניתי, והפריתי, והרביתי, והקימותי), כלומר כאשר תהיה הפנייה יקרו 3 דברים, פרייה, רבייה, והקמה. אור החיים מסביר ש-3 ההבטחות האלה הן כנגד 3 המפתחות שבידי הקב"ה: "אמר ר' יוחנן ג' מפתחות בידו של הקב"ה שלא נמסרו ביד שליח ואלו הן מפתח של גשמים ומפתח של חיה ומפתח של תחיית המתים" (תענית ב ע"א), והפריתי - זה מפתח הלידה (חיה), והרביתי - זה מפתח הפרנסה (גשמים), כמו שאמרו בתורת כהנים שזה על קומה זקופה, והקימותי - זו תחיית המתים.
ואילו אבן עזרא לא נכנס לכל העניין הזה ואומר שכל 3 הדברים הם עניין של ריבוי, ו"והקימותי" מדבר על הברית של להיותכם ככוכבי השמיים לרוב.
יתכן שרשי אינו מפרש מלשון פרו ורבו כי בפסוק שלנו יש 4 צלעות (ופניתי, והפריתי, והרבית, והקימותי), וראוי למצוא קשר בין הצלעות. הצלע הרביעית היא על ברית עם ישראל, ואין לזה קשר עם היות ישראל רבים, בניגוד לפסוק בבראשית של פרו ורבו ומלאו את הארץ, ששם הצלע השלישית היא תוצאה של ההתרבות.
את הקושי הזה ראו כבר לפנינו, והרא"ם למשל אומר: "פירוש מכיוון שפרים ודאי מתרבין, אלא ודאי מלשון התרברבות הוא דהיינו קומה זקופה".
אור החיים מפרש את הפסוק הזה לפי 3 המפתחות שביד הקב"ה, בני, חיי ומזוני, והפריתי - כנגד בני, והרביתי בקומה זקופה - זוהי הפרנסה, וחיי - זה הברית.
ואילו אבן עזרא מפרש את הברית בתור הברית להיותכם ככוכבי השמיים, ואז הפירוש מתקבל הפירוש הרגיל של פרו ורבו, ולא כמו רשי ותורת כהנים.
שבת שלום
שולה
בויקרא בעל ה'באר יצחק' מפרש דאילו בפריה לבד אין זה ברכה ועל כורחך פירוש הפריתי כולל גם פריה ורביה. ו"הרביתי" היא ברכה נפרדת - הגדלה באיכות ולא בכמות.
בבראשית רש"י אינו צריך לפרש כך כי כתוב במפורש בפסוק "ורבו" אז שם הוא מפרש מה זה "פרו" לבד ולא כמו בפסוקינו בויקרא..