בגיליון תשכ"ט מובאת השאלה הבאה :

פסוק ד': "וְעָרְבָה לַה' מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת"

רבים ממפרשי המקרא מתקשים להבין את הקשר שבין פסוק זה ובין מה שלפניו ומה שלאחריו. התוכל להסביר קשר זה? 

השאלה מסומנת בשתי כוכביות - משמע שאלה קשה מאוד. אבל על פניו התשובה נראית די פשוטה.

בפסוק ג כתוב: וְיָשַׁב מְצָרֵף וּמְטַהֵר כֶּסֶף, וְטִהַר אֶת-בְּנֵי-לֵוִי וְזִקַּק אֹתָם, כַּזָּהָב וְכַכָּסֶף וְהָיוּ לה' מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה.

אז ההקשר ברור הקב"ה יטהר  את בני לוי ,מגישי המנחה, ולאחר שיטוהרו המנחה תהיה ערבה לו כשנים קדמוניות. ואז הנביא ממשיך בפס' ה לספר שה' יעשה משפט גם לכל ישראל.

השאלה כשאלה מנחה ללימוד לגטימית אבל שני דברים לא ברורים לי :

1. מדוע התקשו הפרשנים להסביר את הקשר שנראה על פניו ברור (לפחות הקשר לפס' ג')?

2. מדוע השאלה סומנה כקשה מאוד ?

ואולי התשובה שלי שגויה מיסודה? או שלא הבנתי את השאלה?

אשמח לשמוע את דעתכם

הוספת תגובה ה', 02/04/2009 - 20:17