המערכת
אברבנאל, מקשה על ההפטרה (שמואל ב, ו'):
והנה עוזה היתה כוונתו רצויה ומחשבתו לשם שמים, כדי שלא ייפול ארון האלוקים מעל העגלה, ולמה המיתו האלוקים?
נסה להשיב לשאלתו !
מתוך גיליון שמיני תש"ל
 |
א', 05/04/2009 - 14:46 |
יש פעמים בתנ"ך שנראה שמהספר בכוונה סתם ולא פירש מה בדיוק היה החטא (לדוג' מי מריבה ) וכאן זה גם אחד מאותם המקומות.
התשובה הרגילה היא שאת הארון אסור להרכיב אלא לשאת בידים ועוזה בנסותו למנוע מהארון (שעל פי המדרש נושא את נושאיו) הפגין חוסר אמונה. ההסבר הזה מגיע מתוך ההבדל בין הפעם הראשונה שהעלו את הארון לפעם שניה שבה נשאו אותו 6 אנשים בידים כראוי.
נחמה עצמה מביאה את ה"עקדת יצחק" שמסביר מתוך דיוק בהבדל בין הכלים השונים בהם ניגנו בפעם הראשונה שניסו להעלות את הארון לפעם השניה שהחטא היה שבפעם הראשונה האוירה היה של שמחה גדולה אך ללא אימה ויראה מהמעמד ובפעם השניה תיקנו זאת והמעמד היה מלא יראה.
על פניו עדיין לא ברור מדוע דוקא וזה שכוונתו היתה סה"כ לטובה דוקא הוא נענש- ואולי ניתן להבין זאת מכך שמהפסוקים משתמע שבני אבינדב עוזה ואחיו היו מנהלי הטקס עוזה רכב על העגלה ואחיו הלך לפני העגלה לפי פירוש הראשון ברור מאוד מדוע דוקא עוזה, שרכב על העגלה, יענש וגם על פי הפירוש השני את עיקר העונש יקבל "מנהל" הטקס.
מסקנה: הכוונה אמנם חשובה אבל כנראה שהמעשה ותוצאותיו חשובים יותר.
אני לא חושבת שזאת המסקנה. יתכן שעוזה עשה את המעשה הנכון כאשר לא נתן לארון ליפול. המעשה הלא נכון נעשה קודם, כשהעבירו את הארון על עגלה במקום בנשיאה על ידי אנשים, ואולי גם לא קשרו אותו כמו שצריך. אולי אפשר לדמות זאת לאדם שנוסע בתוך העיר במהירות 90 קמ"ש, ופתאום הוא רואה ילד על הכביש. כדי לא לדרוס את הילד וכדי לא להכנס לתוך מכוניות במסלול הנגדי, הוא מפנה את המכונית ימינה, עולה על המדרכה, ונכנס לתוך חנות וגורם להרס רב. לכאורה הוא עשה את המעשה הנכון, ופנה ימינה ולא דרס את הילד, אך העבירה היתה המהירות המופרזת שבה נסע מלכתחילה.
אביגיל
כשם שהאלוקים העניש את משה על שהכה בסלע במקום לדבר אליו ובכך לא פעל בדיוק כפי שהורה אותו, כך גם במקרה של עוזה - כוונתו היתה טובה ומחשבתו לשם שמים, אלא שלא פעל על פי הציווי - להימנא מלגעת בארון הקודש מחד, ולא סמך על האלוקים מאידך שיחנע מארון הקודש מליפול מהעגלה.
העונש החמור ניתן כדי להבהיר לכל עם ישראל את חומרתה של הסטיה במדבר האלוקים, ולשמש כעונש מרתיע.
שמעתי פעם בשם הרב סולוביציק. כתוב בפסוק שמואל ב ו,ו "וישלח עזה אל ארון האלוקים ויאחז בו כי שמטו הבקר" בכל דור ודור מביאים את התורה ממקום למקום - ממצב אחד של העם למצב אחר של העם - איך שאני לוקח איתי את התורה יכול להשתנות אך התורה קבועה וניצחית. אם התורה מתנדנד צריך להתאים את העברתו. בגלל שעזה שלח את ידו לארון ולא לבקר הוא נענש. חג שמח.