"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר"
ספרא:
" מה עניין שמיטה אצל הר סיני, והלא כל המצוות נאמרו מסיני? אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ודקדוקיה מסיני - אף כולם נאמרו כללותיהם ודקדוקיהם מסיני."
הביטוי "מה עניין שמיטה אצל הר סיני" הפך ניב רגיל בשפת הדיבור. הסבר מהו ההבדל בין הוראת הביטוי במקור (בספרא) לבין הוראתן בשפת הדיבור?
מתוך גיליון בהר תשי"ט


בדרך כלל משתמשים בביטוי "מה עניין שמיטה אצל הר סיני" כדי לציין שיש לנו עניין בשני דברים שאין קשר ביניהם. כאשר מישהו עונה על שאלה לא לעניין אפשר לומר לו "מה עניין שמיטה אצל הר סיני", וזה משהו דומה ל-"טענו חיטים והודה לו בשעורים".
לכאורה נראה שמדרש שואל מדוע יש לצוות על שמיטה כאשר אנחנו עדיין בהר סיני ולא הגענו לארץ, אבל בהר סיני נצטווינו גם על דברים שיחולו רק כשנגיע לארץ, לכן לא נראה שזאת שאלת המדרש. נראה שהמקור של המדרש הוא בייחוד של הפסוק "וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמור", וזה אומר דרשני - למה צריך להדגיש דווקא בשמיטה שהמצווה ניתנה בהר סיני? הרבה פעמים מופיע הפסוק "וידבר ה' אל משה לאמור" בלי ציון המקום.
עינת
השימוש הרווח (או אולי: השיבוש הרווח) בביטוי "מה ענין שמיטה אצל הר סיני" הוא כשמו בשאלה "מה הקשר?" או "איך זה לעזאזל שייך לענין?"
קריאה זהירה במדרש מגלה שבמקור כוונת השאלה היא: "למה דווקא במצוות שמיטה אוזכר מקום נתינתה?" או: "מה ייחודה של מצוות השמיטה בהשוואה ליתר המצוות?"
ההבדל העקרוני הוא בהנחות היסוד: ההבנה העממית של הביטוי יוצאת מנקודת הנחה שאין קשר... ואילו ההבנה המקורית מניחה שודאי שישנו קשר...
הניסוח של ההבדל העקרוני - מאיר עיניים.
עינת
אפשר לנסח את ההבדל גם באופן הבא:
ההבדל הוא בהטעמה, הביטוי העממי שואל "מה ענין שמיטה להר סיני?" ואילו המדרש שואל "מה ענין שמיטה להר סיני?", וד"ל.