חשבתי על שתי אפשרוויות לתשובה:

חלק ממשאם של בני גרשון הוא מיתרים (פרק ד פסוק כו: וְאֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר וְאֶת-מָסַךְ פֶּתַח שַׁעַר הֶחָצֵר אֲשֶׁר עַל-הַמִּשְׁכָּן וְעַל-הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב וְאֵת מֵיתְרֵיהֶם וְאֶת-כָּל-כְּלֵי עֲבֹדָתָם וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה לָהֶם וְעָבָדוּ.)  ואחרי כמה פסוקים, בבני מררי נאמר שגם להם יש מיתרים (וְעַמּוּדֵי הֶחָצֵר סָבִיב וְאַדְנֵיהֶם וִיתֵדֹתָם וּמֵיתְרֵיהֶם לְכָל-כְּלֵיהֶם וּלְכֹל עֲבֹדָתָם וּבְשֵׁמֹת תִּפְקְדוּ אֶת-כְּלֵי מִשְׁמֶרֶת מַשָּׂאָם.).  כדי להבדיל בין המיתרים של בני גרשון ובין המיתרים של בני מררי הפסוק אומר מיד  "וּבְשֵׁמֹת תִּפְקְדוּ אֶת-כְּלֵי מִשְׁמֶרֶת מַשָּׂאָם" - כך שידעו מה שייך למשפחת מררי.

אפשרות אחרת היא כמו פירושו של רמב"ן:  בעצם כל חלוקת העבודדה של כל הלוויים היתה עם שמות, כלומר היה סידור עבודה מאורגן.  ולמה הדבר נזכר לראשונה בבני מררי?  כי המשא שלהם היה הכבד ביותר, "והזכיר זה תחילה בבני מררי בעבור כובד משאם, אולי יקל כל אחד ממשאו ויטיל על חברו, (אבל) והוא הדין בבני קהת וגרשון".

יפתח