במדבר י"ז, כ: "וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶבְחַר בּוֹ מַטֵּהוּ יִפְרָח"
מה ראה ה' לעשות הניסיון הזה באמצעות מטות דווקא ולא בדרך אחרת?
מתוך גיליון קורח תש"ה

במדבר י"ז, כ: "וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶבְחַר בּוֹ מַטֵּהוּ יִפְרָח"
מה ראה ה' לעשות הניסיון הזה באמצעות מטות דווקא ולא בדרך אחרת?
מתוך גיליון קורח תש"ה
אפשר להסביר שהדבר קשור לדו-המשמעות של המילה "מטה".
1. מוט הליכה
2. משפחה, שבט (אגב, גם המילה "שבט" משמעה "מקל").
אמור מעתה: הניסוי בא להוכיח מי הוא המטה הנבחר, תרתי משמע!
דור גבאי
בקשר ל"שבט=מקל":
1. "שבטך ומשענתך המה ינחומני"
דוד המלך, נעים זמירות ישראל, מתנחם לא רק ממשענתו של הקב"ה אלא גם מן השוט שלו המכה בו כשצריך...
2. "חוסך שבטו - שונא בנו"
שלמה בנו, החכם באדם, טוען שמי שאינו משתמש במקל בסרגל ובמה שבא ליד בכדי לחנך את ילדיו - מסתכן בכך שילדיו ייצאו בלתי-מחונכים.
ניתן להוכיח ממקומות שונים בתנ"ך (ונדמה לי שיש גם ממצאים ארכיאולוגיים שמאששים זאת) שבימי קדם המטה היווה מעין תעודת זהות אישית, משהו בסגנון "אמור לי איזהו מטך ואומר לך מי אתה" (ראו למשל את בקשתה של תמר מיהודה בבראשית ל"ח)...
ממילא ברור הצורך להוכיח מיהו הנבחר באמצעות מטה, שיהווה חותמת כשרות וודאות מוחלטת.
תשובותיכם נעמו לי, יישר כוחכם !
לדעתי הבחירה במטות כאמצעי ההוכחה מרמזת לכך שבעצם הבחירה כבר בוצעה בעבר שהרי משה רבנו התחיל את דרכו עם "המטה אשר נהפך לנחש". מי שעיניו בראשו היה נסוג לאחר התזכורת הזאת לעוצמתו ויכולותיו של מטהו של משה/אהרן.
בנוסף לכל התשובות החכמות שהובאו לעיל, המציינות את הקשר מטה - שבט, ואת הקשר למטהו של משה שאותו אנחנו מכירים כבר מזמן, אפשר להזכיר את פירושו של אברבנאל שהובא בגיליון תשכב, לגבי משמעותו של האות הזה:
"...ומאשר פרח מטה אהרן לבית לוי "ויוצא פרי ויצץ ציץ ויגמל שקדים" הורה ששבט לוי נבחר בכללו לעבוד במקום בכורות ישראל, ועל זה אמר "והנה פרח מטה אהרן לבית לוי".
ואשר אמר "ויצץ ציץ" הורה שאהרן נתיחד לכהונה גדולה ויזכה לבגדי כהונה גדולה, שהציץ הוא הגדול שבהם במעלה. ובמה שאמר "ויגמול שקדים" הורה שזרעו נבחר להתמדת הכהונה עד עולם, מלשון "כי שוקד אני על דברי לעשותו"." כלומר בעזרת האות של המטה הקב"ה עונה על 3 טענות של עדת קורח: בחירת הלוויים, בחירת אהרון, וההבטחה לזרעו של אהרון.
יפתח
לרב בני שלום,
שמעתי את השיעור שלך בפרשה זו והבנתי אבל נדמה לי שזה לא עונה על השאלה של נחמה עם כוכבית למה שם מדרש זה של הציצית בפה של קרח - הרי גם המזוזה וגם הציצית מראים על הבדיל מחוץ לפנים. נדמה לי יותר נכון תשובת הגור אריה "ויראה השלא היה קרח עיקר כוונתו על הטלית בלבד, אלא שהיה סבור שמשה ישיב שטלית שכולה תכלת פטורה והיה רוצה רוצה להשיב אם כ אין צריכים אנו לכהן גדול" וזה עיקר טענתו ורצונו.
בברכה
ברקאין