בעל עקדת יצחק, שואל:
למה לא שלח משה מלאכים אצל עוג, כמו ששלח אל סיחון? אפשר שאם שלח אליו, היה שומע לתתם עבור בגבולו?
ענה לשאלתו!
מתוך גיליון חוקת תש"ט, ב'

בעל עקדת יצחק, שואל:
למה לא שלח משה מלאכים אצל עוג, כמו ששלח אל סיחון? אפשר שאם שלח אליו, היה שומע לתתם עבור בגבולו?
ענה לשאלתו!
מתוך גיליון חוקת תש"ט, ב'
משה שלח לסיחון כי הוא היה חייב לעבור בארצו להגיע לארץ ישראל אבל ארץ עוג היה מזרחה ממנו ולא היה לו חיוב לעבור בארצו להגיע לארץ ישראל - "ויצא עוג מלך הבשן לקראתם" (כא,לג) רק אחרי שעוג התקיף אותו ה' אומר לו בפסוק לד שהוא ינצח ויעשה כמו שהוא עשה לסיחון. (עיין רמב"ן במדבר כא-כב בסוף)
וצרף לזה דברי העמק דבר בסיפור המקביל בדברים פרק ג.
בברכה
ברקאי
הסבר יפה שמסתדר טוב עם הפשט , אך ראה רמב"ן על פס' לד(מובא באותו גיליון):
"אבל עוג אסף כל חילו אדרעי, והיא עיר בקצה גבולו. והיו ישראל יכולים לנטות מעליו כאשר נטו מעל עשו, והשם אמר לו: אל תירא אותו ולך אצלו והתגר בו מלחמה, כי בידך נתתי אותו."
יתכן אבל שזה עדיין מסתדר עם הרמב"ן ,משה לא שלח לעוג כי הוא לא צריך ממנו כלום ,יחד עם זאת הוא עדיין היה יכול להימנע ממלחמה איתו כאשר הוא אסף את צבאו ובשלב זה ה' אומר לו שילחם איתו בכל זאת
התשובות של ברקאי ושל ארז מתקבלות על הדעת. אבל עד שאנחנו שואלים למה משה לא שלח שליחים אל עוג - אולי נקדים ונשאל למה הוא בכלל שלח שליחים אל סיחון.
בפרשת דברים משה מספר את מה שקרה בעבר הירדן המזרחי: ה' ציווה לא להתגרות בעשו, במואב ובעמון, ואחרי תיאור תולדות חילופי העמים באיזור הזה משה אומר שהוא נצטווה (דברים פרק ב,כד) "קוּמוּ סְּעוּ וְעִבְרוּ אֶת נַחַל אַרְנֹן רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת סִיחֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן הָאֱמֹרִי וְאֶת אַרְצוֹ הָחֵל רָשׁ וְהִתְגָּר בּוֹ מִלְחָמָה:".ורק אז,בפסוק כ"ז והלאה, משה שולח שליחים אל סיחון: (כו) וָאֶשְׁלַח מַלְאָכִים מִמִּדְבַּר קְדֵמוֹת אֶל סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן דִּבְרֵי שָׁלוֹם לֵאמֹר: (כז) אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ בַּדֶּרֶךְ בַּדֶּרֶךְ אֵלֵךְ לֹא אָסוּר יָמִין וּשְׂמֹאול:".
השאלה היא איפוא: לפי פרשת חוקת משה ביוזמתו שולח שליחים אל סיחון ומבקש רק לעבור בארצו (במדבר פרק כא): "(כא) וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים אֶל סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי לֵאמֹר: (כב) אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ לֹא נִטֶּה בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם לֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גְּבֻלֶךָ:", ורק בגלל שסיחון לא הסכים - פרצה מלחמה. כך יוצא גם מדבריו של משה בדברים - שאמנם הקב"ה אמר לו להתקיף את סיחון, אבל הוא שלח שליחים של בקשת מעבר, ולא של מלחמה. יוצא שאם סיחון היה נותן לעם לעבור - לא היו כובשים את ארצו.
וזה מביא לשאלה נוספת: האם מלכתחילה עבר הירדן המזרחי היה מיועד לכיבוש בני ישראל, או שזה קרה רק בדיעבד, אחרי שסיחון ועוג התחילו במלחמה?
מה התשובות? שולה
שלום שולה
ראי את הרמב"ן על דברים פרק כ' פס' י "אבל קריאת השלום אפילו במלחמת מצוה היא, שחייבים לקרא לשלום אפילו לשבעה עממים, שהרי משה קרא לשלום לסיחון מלך האמורי, ולא היה עובר על עשה ועל לא תעשה שבפרשה, כי החרם תחרימם (פסוק יז) ולא תחיה כל נשמה (פסוק טז)
לארז שלום ותודה.
עיינתי ברמב"ן הנ"ל, שטוען שמלחמת סיחון היא מלחמת מצווה, בניגוד לרש"י.
אולם: המלאכים ששולח משה אל סיחון אינם מלאכים של "או שתכנעו ותהיו לנו למס או שנלחם בכם" כפי שמתואר בפרשת שופטים (דברים כ,י), אלא הם מלאכים של "אעברה נא בארצך" כמו שהוא שלח לאדום. ולכן - השאלות נשארות, ואפילו מתחזקות לפי דעת רש"י - שהרי אם זאת מלחמת רשות הרי שאין ארצו של סיחון חלק מתכנית הכיבוש המקורית.
שולה
משה פתח בשלום לסיחון מאחר וסיחון לא יצא למלחמה עם ישראל, ושורת הדין לפתוח לו בשלום, לעומתו עוג יצא למלחמה עוד בטרם ידע מהם כוונותיה של ישראל, ראה פסוק ל"ג "ויצא עוג .. וכל עמו למלחמה".
פתיחה בשלום במקרה כזה הינה כניעה לתוקפנותו של עוג!