לארז

א.  שתחזור בשלום מן המילואים.

ב.  בעניין "נעשה ונשמע"  מקובל לחשוב, כפי שכתבת בסעיף 2, שבני ישראל אמרו זאת לפני מתן תורה, ולא היא.  לפני מתן תורה בני ישראל אומרים למשה (שמות  יט,ח ) "וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק נַעֲשֶׂה וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל יְקֹוָק", וזוהי תגובה על (שמות פרק יט,ה-ו) "וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ:  וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:"  רק בפרשת משפטים, בפרק כד, אחרי מתן תורה, ואחרי שמשה אומר להם "את כל המשפטים" הם אומרים שוב "נעשה", ואחרי שמשה קורא את ספר הברית הם אומרים "נעשה ונשמע", אחרי שלמעשה הם כבר שמעו כמה וכמה דברים והם מתחייבים לעשות את מה ששמעו, ולשמוע הלאה.

בפרשת ואתחנן משה מצטט את בני ישראל אומרים "ושמענו ועשינו" בתור תגובה ישירה על החוויה של ההתגלות על הר סיני, ואז נראה די פשוט לומר שהם התכוונו שמשה יאמר להם מה ה' אומר, והם ישמעו ויעשו.

ניתן לומר איפוא שבאמת מדובר בשני אירועים שונים, אבל לא לפני ואחרי מתן תורה אלא מיד אחרי המעמד ולאחר זמן, ולפי זה נתן לפרש את ההבדל בסדר המילים של השמיעה ושל המעשה.

אביגיל