לארז - כדאי לציין שהפסוק שהבאת בשלמותו הוא "לֹא בְצִדְקָתְךָ וּבְיֹשֶׁר לְבָבְךָ אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצָם כִּי בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ וּלְמַעַן הָקִים אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְקֹוָק לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב:   כלומר בני ישראל קיבלו  את הארץ גם בגלל רשעת הגוים וגם בגלל ההבטחה לאבות.  כל זה נכון לכניסתנו הראשונה לארץ בימי יהושע בן נון.

הניסיון להפעיל את הפסוק הזה בימינו מכיל הרבה הנחות שאינן כתובות בתורה, ומתעלם מפסוקים אחרים שמפורשים בתורה, כגון:    א.  משה אומר שה' מוריש לישראל את הארץ בגלל רשעת הגויים בזמנו ובגלל ההבטחה לאבות.  ובכן - משה מודיע לבני ישראל שבזמן הנאום שלו רשעת הגויים הצדיקה את נישולם מהארץ.  כידוע כאשר הובטחה הארץ לאברם בברית בין הבתרים נאמר שאברם לא מקבל את הארץ מיד "כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי עַד הֵנָּה", כנראה שכעת, בזמן משה, נשלם עוון האמורי.  בשום מקום לא כתוב שאם אנחנו מצליחים בדור אחר להתיישב בארץ ביוזמתנו זה שוב יהיה בגלל "עוון האמורי" או בזכות הההבטחה לאבות, או שאנחנו היום העונש של הגויים ולכן אנחנו מצווים לא לוותר.    ב.  בהמשך פרשת השבוע (עקב) מופיעה הפרשה השנייה של שמע, שבה כתוב שאם אנחנו לא נהיה בסדר - אז "וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְקֹוָק נֹתֵן לָכֶם", כלומר אומנם לא בצדקתנו אנו קיבלנו את הארץ אחרי הנדודים במדבר, אך גם כאן , וגם במקומות אחרים בתורה ובנביאים מפורש שאם לא נהיה ראויים - לא נוכל להחזיק בארץ.

ועובדה - שגלינו מארצנו (למרות שלא בטוח שהגויים נהיו יותר טובים, ולמרות ההבטחה לאבות), וזה שחזרנו עכשיו לא אומר שחזרנו באותם תנאים...  לכן - בפסוקים אי אפשר להוכיח שאיננו יכולים "לוותר על הארץ" כדבריך, כי כנגד כל פסוק אפשר להביא פסוקים אחרים, ובכלל לא בטוח שאנחנו היום "שבט אפו" של ה' נגד הגויים.                                                                 שולה