אסור שעטנז בוודאי חל על הכהנים, אולם בגד כהונה מסוים לא חל עליו האיסור וגם על ציצית רגילה שכל אדם רשאי ללבוש לא חל האיסור. התשובה הפשוטה ביותר היא הפה שאסר הוא הפה שהתיר ואין לנו כלל לתהות על כך. כאשר ה' מתיר משהו הוא מותר וכאשר הוא אוסר זה אסור. גם הקרבת קורבנות הכרוכה בפעולות אסורות מותרת בשבת בתור דוגמה אחת ויש עוד רבות.
אסור שעטנז בוודאי חל על הכהנים, אולם בגד כהונה מסוים לא חל עליו האיסור וגם על ציצית רגילה שכל אדם רשאי ללבוש לא חל האיסור. התשובה הפשוטה ביותר היא הפה שאסר הוא הפה שהתיר ואין לנו כלל לתהות על כך. כאשר ה' מתיר משהו הוא מותר וכאשר הוא אוסר זה אסור. גם הקרבת קורבנות הכרוכה בפעולות אסורות מותרת בשבת בתור דוגמה אחת ויש עוד רבות.
להרחבה בענין שעטנז
כך כותב הרמב"ם בהלכות כלי המקדש, פ"ז הלכה י"א:
"בגדי כהונה מותר ליהנות בהן לפיכך לובשם (הכהן) ביום עבודתו ואפילו שלא בשעת עבודה חוץ מן האבנט מפני שהוא שעטנז".
שתי מסקנות עולות מהדברים:
1. האבנט היה עשוי משעטנז.
2. ההיתר לכהנים אינו גורף אלא רק לבגדי עבודה משעטנז (=אבנט) ורק בשעת העבודה.
ביו הכפורים הדליקו אש במקדש אז שעטנז מהו?