הגדרת פשט אצל רשי הוא מה שמתישב על לשון המקרא הן מבחינה לשונית והן מבחינה תחבירית, כך שמה שנחשב בענינו למדרש, אם רק הוא מתאים ללשון הפסוק יותר מ"הפשט" או אז רשי מעדיף אותו,
עיין לשונו המדוייק על בראשית ג,ח שם הוא קובע את עקרון הפרשנות שלו.
לא ניתן לענות על השאלה שלך בלי לעבור קורס שלם בדרכו של רש"י. קודם צריך להגדיר מה זה פשט - וזה קורס בפני עצמו - ומה זה דרש. ומי אומר שצריך להבדיל ביניהם? הרי אין ספור פעמים רש"י מפרש פשוטו של מקרא על ידי שימוש בדברי מדרש! דוגמה -בפסוק יז ד"ה "על דבר שרי" רש"י מפרש דבר שרי - הדברים שדברה שרי - על פי דברי שרי. שהרי היה צריך לכתוב "על אודות שרי" בעולמו של רש"י זהו 'פשט'. אבל ראה הרד"ק והראם ובאר יצחק שטוענים נגדו שזה 'דרש' ורש"י מביא מדרש יפה מתי שבא לו. "דכל היכא דאיכא למידרש". הדברים אינם פשוטים! בהצלחה!
שלום,
שאלה גדולה שאלת,
הגדרת פשט אצל רשי הוא מה שמתישב על לשון המקרא הן מבחינה לשונית והן מבחינה תחבירית, כך שמה שנחשב בענינו למדרש, אם רק הוא מתאים ללשון הפסוק יותר מ"הפשט" או אז רשי מעדיף אותו,
עיין לשונו המדוייק על בראשית ג,ח שם הוא קובע את עקרון הפרשנות שלו.
בברכה
דני ארגמן
לא ניתן לענות על השאלה שלך בלי לעבור קורס שלם בדרכו של רש"י. קודם צריך להגדיר מה זה פשט - וזה קורס בפני עצמו - ומה זה דרש. ומי אומר שצריך להבדיל ביניהם? הרי אין ספור פעמים רש"י מפרש פשוטו של מקרא על ידי שימוש בדברי מדרש! דוגמה -בפסוק יז ד"ה "על דבר שרי" רש"י מפרש דבר שרי - הדברים שדברה שרי - על פי דברי שרי. שהרי היה צריך לכתוב "על אודות שרי" בעולמו של רש"י זהו 'פשט'. אבל ראה הרד"ק והראם ובאר יצחק שטוענים נגדו שזה 'דרש' ורש"י מביא מדרש יפה מתי שבא לו. "דכל היכא דאיכא למידרש". הדברים אינם פשוטים! בהצלחה!
ברקאי