ישנה שאלה שמטרידה אותי כבר הרבה זמן ואני מקווה שחברי הפורום יוכלו להציע הסברים: 

בנ"ך מתואר יצור מיתולוגי בשם 'לויתן' (ישעיה פרק כ"ז, א; תהילים פרק ע"ד, יג-יד; תהילים פרק ק"ד, כה-כו; איוב פרק ג', ז-ח; איוב פרק מ', כה; איוב פרק מ"א כו.

וכן ע"פ פשט הפס' (וגם לדעת חז"ל בבבא בתרא דף עד:) נראה שהלויתן הוא הוא "התנינים הגדולים" (בראשית פרק א, כא)).

חוקרי המקרא רואים בלויתן דוגמא לפולמוס שהיה בין נביאי ישראל לגויים שהאמינו בריבוי אלים ובמפלצות שנלחמות בהם והמטרה של הנביאים הייתה להראות שגם מפלצות הים הם בריות של האל היחיד ובודאי שהם לא יכולים להילחם בו. ואכן בשירה האוגריתית (מלפני 3,500 שנה בערך, כך שזה קדם לתורה ובודאי לנ"ך) מתוארת מלחמתו של הבעל בנחש ים מפלצתי מרובה ראשים המכונה "לתן בת'ן ברח" ו"בת'ן עקלתן" ששלח עליו אל הים. זה מקביל במובהק לפס' בישעיהו כז א: "בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד ה' בְּחַרְבוֹ הַקָּשָׁה וְהַגְּדוֹלָה וְהַחֲזָקָה עַל לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ וְעַל לִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן". המילה האוגריתית בת'ן משמעותה "נחש" וזה מתאים כיון שגם בתנ"ך הלויתן מתואר כתנין\נחש. גם הביטוי חרבו הגדולה והקשה והחזקה מוזכרת באוגרית בקשר לבעל.

 

איך ניתן לענות על דבריהם? 

 

הוספת תגובה ו', 06/07/2012 - 17:11