הוא לא מתכוון לומר שאם נקים מצבה על קברי צדיקים נכשיל את הרבים (כפי שהבנת), אלא בדיוק להיפך - חובה לסמן את הקברים ע"י מצבות כדי שלא נכשיל את הרבים בהטמאות או אפילו בחילול הקבר ובביזוי המת (אם יפסעו על הקבר או יחרשו את האדמה - חלילה).
יחד עם זאת, את לא לגמרי טועה כי אכן ישנם מקורות אחרים מהם ניתן להביא ראיה נגד ה"פסטיבל השנתי באומן" (ואני רק מצטט אותך).
מה שמונע מהעיוור לראות הוא המגבלה/מוגבלות.
למעשה, מדובר באיסור שנועד להגן על החלש המוגבל.
לפי הספרא ורש"י בשאלה א':
עיוורון = חוסר ידיעה, העדר אינפורמציה!
יש לי שאלה:
אם אני מבינה נכון אז המקור בשאלה השלישית (ממסכת מועד קטן) הוא סנוקרת בפרצופם של חסידי ר' נחמן מברסלב וביקורת חריפה נגד "הפסטיבל השנתי באומן", הלא כן?
אני חושש שלא הבנת נכונה את דברי אביי.
הוא לא מתכוון לומר שאם נקים מצבה על קברי צדיקים נכשיל את הרבים (כפי שהבנת), אלא בדיוק להיפך - חובה לסמן את הקברים ע"י מצבות כדי שלא נכשיל את הרבים בהטמאות או אפילו בחילול הקבר ובביזוי המת (אם יפסעו על הקבר או יחרשו את האדמה - חלילה).
יחד עם זאת, את לא לגמרי טועה כי אכן ישנם מקורות אחרים מהם ניתן להביא ראיה נגד ה"פסטיבל השנתי באומן" (ואני רק מצטט אותך).
על איזה "מקורות אחרים" אתה מדבר?
האם על דברי הרמב"ם המפורסמים בהלכות אבל פרק ד' הלכה ד':
"ומציינין את הקברות, ובונין נפש על הקבר; והצדיקים, אין בונים להם נפש על קברותיהן - דבריהם הם זכרונם. ולא יפנה אדם לבקר הקברות".
על זה או על משהו אחר? (אולי מישהו מכיר מקור קדום יותר?).
לפי הרמבם יכול להיות עיוור מפני תאוות ליבו (מקטע א)
אבל יש עוד סיבות לעיוורון במקטע ב