המערכת
"...עַיִן תַּחַת עַיִן... כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם בָּאָדָם כֵּן יִנָּתֶן בּוֹ".
על סמך מה פרשו פסוק זה באופן המנוגד לפשט?
מה תפקידו של הפשט אם מפרשים נגדו?
(ע"פ גיליון אמור תשט"ו)
 |
א', 04/05/2008 - 10:06 |
מהו הביטוי לעין תחת עין?
סירוס המקרא והוצאת פסוקים מידי פשוטם היא תופעה רווחת בפרשנותם של חז"ל לתורה שבכתב, ואינה ייחודית לפסוק זה (אם כי זו בהחלט אחת הדוגמאות הקיצוניות לכך). למשל הפסוק:
"לא תהיה אחרי רבים לרעות ולא תענה על רב לנטות אחרי רבים להטות"
שמציג, לכאורה, את חובת הדיין ל"עצמאות שיפוטית" ואיסור להיות מושפע מדעת הרוב, דווקא מפסוק זה גוזרים קדמוננו את הכלל הדמוקרטי "אחרי רבים להטות" (=הרוב קובע), אשר הוא היפוכו המוחלט של הצו המקראי.
השאלה מהם גבולות הפלפול והדרשנות (האם הכל מותר?) היא שאלה קשה ביותר. יש שמסבירים שההנחה המקופלת בבסיסן של דרשות אבסורדיות כגון זו היא שעצם העובדה שהניסוח של הפסוק מאפשר את הקריאה החדשה מלמדת שנותן התורה התכוון שנפרש כך את הפסוק. אז למה הפשט מציג בכל זאת ציווי הפוך לחלוטין?! זה מפני שיש מסר חינוכי/רעיוני גם בניסוח של התורה שבכתב (שאינה הלכה למעשה).
ועוד משהו:
הפער בין "התורה שבכתב" (=הפשט) ל"תורה שבעל פה" (=ההלכה) לא אמור לגרום לנו להשתומם ולהיות נבוכים. לדעתי, צריך להבין אותו כפער שבין "לכתחילה" ו"בדיעבד" - ואם תרצו כמו הפער שבין הספרות ההלכתית הקודיפיקטיבית (=החוק הכתוב) ובין ספרות השאלות והתשובות (פסקי הדין).
ברור שהתורה לא מצווה על אכזריות כזו, של פגיעה בגוף האדם. עין תחת עין כפשוט- סותר את עקרונות התורה עצמה!
לכן , לדעתי, אי-אפשר לפרש שמדובר על תגמול פיזי!!
זה לא נכון שאין בתורה עונשים פיזיים - יש מלקות ויש אפילו עונש מוות!
אבל אם נחזור לשאלה - למה מפרשים ש"עין תחת עין" זה ממון ולא עקירת עין ממש - אפשר למצוא במקורות שבגיליון מספר תשובות, כמו התשובה של ר' שמעון בר יוחאי בבבא קמא, שאומר שאם המכה היה סומא בעין אחת, ואם עכשיו נעקור לו בתור עונש את העין אז הוא יהיה עיוור לגמרי, וזה לא אותו עונש שיקבל מישהו שמהתחלה היו לו שתי עיניים, ואילו התורה דורשת שיהיה משפט אחד לכולם.
יש בגיליון עוד מספר תשובות, וכן אם נחפש באתר לפי הנושא "עין תחת עין"נמצא עוד גיליונות עם עוד מקורות שעוסקים בנושא(עוד לא הספקתי לעבור על הכל...).
הפירוש ההלכתי שונה מההבנה המיידית שלנו את הפסוק, אבל לא בטוח שהוא באמת נגד הפשט. בעיון 'עין תחת עין' בפרשתנו נחמה טוענת בשם הפרשן בנו יעקב על סמך השוואה לשימוש הרווח בביטוי "תחת" בפסוקים רבים במקרא, שמראש הפסוק אינו מכוון לעקירת עין ממש אלא למעשה כלשהו בתמורה לפגיעה הראשונה. אילו הייתה הכוונה לעקירה ממש, צריך היה לכתוב: "עוקר עין תיעקר עינו" או "ואיש כי יעקר את עין חברו תיעקר עינו". באחד הגיליונות הי א מוכיחה זאת גם בעזרת השוואה לניסוח חוקי חמורבי. אינני יודעת אם פירוש זה מקובל עליכם, אבל הוא מעניין כי הוא מרחיב את הדיון בגבולות הפשט והרחבתו שהתחילו בו בתגובות לשאלה . לעיתים אנחנו קוראים 'פשט' למה שנראה לנו בקריאה שגרתית ומהירה, ולא היא. חז"ל היו רגישים מאד ללשון התורה ולפעמים הם יותר קרובים לפשט משאנחנו חושבים.
שאלה לבת חנה:
חיפשתי באתר את דברי בנו יעקב שהזכרת ולא מצאתי. האם זה נמצא רק בספר העיונים של נחמה או שלא חיפשתי היטב?
תשובה לאנונימי.
בנו יעקב הנ"ל נמצא בגיליון 'החובל בחברו', שנת תשכ"ד, בשתי השאלות האחרונות. הראשונה מתייחסת לראיות הלשוניות מהתנ"ך, השנייה מתייחסת לראיות מההשוואה לניסוח חוקי חמורבי.
לבת חנה - תודה רבה.