שאלתו של ר' יוסף אלבו, ספר העיקרים, מאמר ד' פרק ל"ט:
"למה לא נזכר בתורה היעוד הרוחני בפירוש, כמו שנזכרו היעודים הגשמיים? ... והיותר קשה בכל זה הוא: כי אחר שלא הזכיר הייעודים הרוחניים, שהם עיקר השכר, למה הזכיר הייעודים הגשמיים, שאינם עיקר השכר?"
השב לפי גיליון בחוקתי תש"ו


אני מנסה לענות תחילה לפי אבן עזרא:
הפרשנים האחרים מציעים תשובות אחרות, אבל בינתיים עניתי רק חלק.
שאלה לחברי הפורום:
האם העיסוק של נחמה ז"ל בשאלה הזו, על שכרן ותכליתן של מצוות, יש בו כדי להעיד על קרבה כלשהי לעמדותיו של אחיה המנוח שגם הוא התייחס לסוגיה הזו בהרחבה וחזר והדגיש את רעיון: "אל תהי כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס"?
עשיתי חיפוש באתר לפי "שכרן של מצוות" וראיתי שנחמה ז"ל התייחסה ברצינות רבה לשאלה זו. המקורות שהיא מביאה מתייחסים בעיקר לעניין התוכחה בפרשת בחוקותי ובפרשת כי תבוא, והיא מביאה פרשנים שונים (הרבה רמב"ם, ורמב"ן, ומלבי"ם ואלשיך ועוד)והיא מכוונת את הלומדים להבחין בתשובות השונות שנותנים הפרשנים לשאלה זו, הן מבחינת השכר הגשמי, והן מבחינת משמעותוה של ההבטחה הגשמית לגבי העליה ברמה הרוחנית, שאינה מפורשת בפסוקים.
יתכן שיש התייחסות לשאלה הזאת גם במקומות אחרים, כמו בפרשת והיה אם שמוע, אבל לא חיפשתי. לדעתי השאלה הזאת נשאלת על ידי אנשים רבים, מאמינים ומקיימי מצוות ושאינם כאלה, ולכן כדאי להתעניין בדעתם של חכמים שונים בשאלה זו, שנוגעת גם לשאלה המפורסמת של "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו",
יתכן שאפשר להסיק מה עמדתה של נחמה אם נעבור על המקורות שהיא מביאה ונענה על השאלות, שנותנות חומר למחשבה בנושא. גם אם לא נמצא מה דעתה - אולי נצליח להעצים את דעתנו בנושא.