בדברי הרמב"ן בגיליון ובדברי עקדת יצחק מוצאים תשובה קצת יותר מתוחכמת: בפעם הראשונה בני ישראל עדיין לא היו בטחים שיש להם מה לאכול לטווח ארוך, ולכן בעצם לא צריך לכעוס עליהם, אבל עכשיו הם כבר לא רעבים ממש כי יש להם מן צמוד יום יום, והם רק "מתאווים".

בשאלות בגיליון כתוב שהרמב"ן נותן שתי תשובות.  אולי מישהו יוכל לעזור לי  מה התשובה השניה?