אנו מתנצלים על העיכוב בהעלאת השיעור לשרת, ומקווים לשפר זאת בהמשך.
הנקודה המרכזית בשיעור השבוע הייתה איתור נקודת הפתיחה של הירידה הרוחנית של ישראל בתקופת המדבר. השיעור חשף את המחלוקת בין רש"י לרמב"ן בנקודה זו. היכן אתם ממקמים את עצמכם?
אמנם ניתן לקשר את הדברים, אך בוודאי ישנם דגשים שונים.
אכן בעל "הכתב והקבלה" מרחיב בקשר בין התאווה לכפירה הגמורה.
לפני הבאת דברים אלו בגיליון של שנת תש"י, מעלה נחמה שאלה נוספת הקשורה לעניין זה - והיא שאלת ההבדלה בין תאווה לגיטימית לתאווה אסורה. האם יש למישהו הסבר (לאור המפרשים המובאים בגיליון או הסבר אחר) להבדל זה?
שלום לכל הלומדים,
אנו מתנצלים על העיכוב בהעלאת השיעור לשרת, ומקווים לשפר זאת בהמשך.
הנקודה המרכזית בשיעור השבוע הייתה איתור נקודת הפתיחה של הירידה הרוחנית של ישראל בתקופת המדבר. השיעור חשף את המחלוקת בין רש"י לרמב"ן בנקודה זו. היכן אתם ממקמים את עצמכם?
אם הבנתי נכון, לפי רש"י עם ישראל מתחיל בהימשכות אחר התאוות, ולפי הרמב"ן הבעייה מתחילה בעזיבת התורה.
נראה לי שהדברים קשורים אחד לשני. התורה גורמת לקדושה ולשליטה בתאוות.
אמנם ניתן לקשר את הדברים, אך בוודאי ישנם דגשים שונים.
אכן בעל "הכתב והקבלה" מרחיב בקשר בין התאווה לכפירה הגמורה.
לפני הבאת דברים אלו בגיליון של שנת תש"י, מעלה נחמה שאלה נוספת הקשורה לעניין זה - והיא שאלת ההבדלה בין תאווה לגיטימית לתאווה אסורה. האם יש למישהו הסבר (לאור המפרשים המובאים בגיליון או הסבר אחר) להבדל זה?
בס"ד
אני נמשכת דווקא לגישת רש"י כי היא מעניינת אותי, ואני קצת מכירה אותה.
יישר כח לכבוד הרב ולכולם כאן,
מקווה להשתתף בהמשך,
ליאת.