רבים מקשים:
אם הייתה סיבת המחלוקת שניטלה העבודה מן הבכורות ונתנה ללווים ושנתנה הכהונה לאהרן ובניו, מדוע זה לא התקוממו מיד אחרי שנבחרו הלווים תחת הבכורות? ובמה היה דווקא רגע זה אחרי שליחת המרגלים מתאים מבחינה פסיכולוגית להתקוממות זו?
מתוך גיליון קרח תש"י


כבר אמר החכם באדם: "אל תאמר מה שהיה שהימים הראשונים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על זה", דבר לא השתנה כאז כן היום. גם היום כדי לבצע שינויים במאזן הפוליטי וכדי לסדוק את הקואליציה יש צורך ביצירת לובי (אם על ידי גיוס שתדלנים ואם על ידי הטלת רבב בהנהגה המכהנת).
אין ספק שחטא המרגלים, ובמיוחד העונש הכבד שבא בעקבותיו, יצרו מתיחות גדולה בין משה ובין בני ישראל, האמון התעמעם ומשה הפך בעיני העם ממושיע וגואל למוכיח זועף - זוהי התשתית לה היה קורח זקוק וזוהי דעת הקהל שהיתה נחוצה לו כדי שביקורתו תישמע - ספק אם היה מצליח לגייס 250 מראשי העדה שיצביעו אי-אמון במשה אלמלא הזדמן לידיו המשבר עליו תפס טרמפ...
זו הסיבה שתרעומתו של קורח מופיעה כאן ולא סמוך למינוי, לא מציעים לציבור להחליף את ההנהגה מיד בתום הבחירות.
שבת שלום,
ניצן.