בטעם הצו האלוקי של "עשה לך נחש" מקשה אברבנאל:

למה ציוה ה' למשה "עשה לך שרף ושים אותו על נס", כי מה היה התועלת בזה? אם כנגד הנחשים שלא ינשכו עוד - והנה הכתוב אומר "והיה כל הנשוך וראה אותו וחי" - לא שיחדלו הנחשים מנשיכתם, ואם היה לתרופת הנשוכים, יהיה הדבר זר מאוד, כי ראיית השרף יוסיף רעה על רעה בנשוך מפעולת הדימיון...

העזר בתשובות השונות המובאות בגיליון חוקת תשט"ו.

הוספת תגובה א', 29/06/2008 - 09:11