המערכת
אברבנאל מקשה:
למה בשתי הנבואות הראשונות (כ"ג ז'-י'; כ"ג י"ח-כ"ד) לא ביאר בהם בלעם לא שמו ולא שם אביו ולא שהוא נביא, אמנם בשתי הנבואות האחרונות (כ"ד ג'-ט'; כ"ד ט"ו-כ"ד) אמר בכל אחת מהן "נאום בלעם בנו בעור, נאום שומע אמרי אל..." וההודעה הזאת היתה יותר ראויה בתחילה מאשר בסוף?
עיין בגיליון תש"כ ונסה לענות לשאלתו !
 |
א', 06/07/2008 - 11:50 |
שלום לכולם,
מכיוון שלא מצאתי בגיליון מפרשים שמשיבים על שאלת האברבנאל אנסה במחילה להציע כיוון אפשרי לתשובה:
עיון מדוקדק בפסוקים מעלה שלפני כל אחד מהמשלים הראשונים בלעם מוזהר ומודרך ע"י הקב"ה ("וישם ה' דבר בפי בלעם..." ; "ויקר ה' אל בלעם וישם דבר בפיו...") אבל לפני המשל השלישי אין אזהרה והדרכה כזו, כלומר המשל הזה הוא יוזמה אישית ובלעדית של בלעם - ולכן הוא גם חתום עליו בשמו המלא: בלעם בן בעור !
ובהמשך לדבריו של "קובע עתים":
הגיליונות של שנת תשי"ב ותשט"ו עוסקים בהבדל בין נבואת בלעם לנבואתם של נביאי ישראל, ההבדל הבולט ביניהם הוא בשאלת היוזמה, מהי המוטיבציה להתנבאות- האם היא דחף פנימי (נביאי ישראל) או שהיא צו אלוקי (בלעם).
המשל השלישי שונה משני הראשונים כי בו לכאורה שרתה על בלעם רוח ה' והנבואה באה ממנו באופן בלעדי - ובמידה זו היא דומה לנבואתם של נביאי ישראל. לפיכך יכול שמו המלא של הנביא (שם האב שקול לשם-משפחה) להתנוסס עליה.
אפשר ללכת בכיוון אחר לגמרי.
ההצהרה המפורשת של בלעם בתחילת המשל השלישי מלמדת על התהליך שהוא עבר. במשלים הראשונים הוא פשוט חשש להצהיר שהוא הדובר אבל ככל שהרבה במשלים כך גדל הביטחון העצמי שלו והוא כבר לא היסס להודות בפה מלא "נאום בלעם בן בעור" ולצרף את הקלסתרון שלו ("הגבר שתום העין").
אולי זה מעיד גם על תהלךיך ההכרה שלו באמיתות הדברים...
שבת שלום